גרמניה אוסטרליה איטליה בריטניה ארה"ב הולנד הונגריה מזרח אירופה צרפת פולין קנדה
	ייעוץ ללימודים בחו"ל   סטודנט בעיר זרה   פורום לימודים בחו"ל   מבחני קבלה ללימודים בחו"ל   תוכניות לימודים בחו"ל   גרמניה   אוסטרליה   איטליה   בריטניה   ארה"ב   הולנד   הונגריה   מזרח אירופה   צרפת   פולין   קנדה

אז למה הם רוצים ללמוד רפואה?

לא השכר שהם מקבלים, גם לא היחס והתורנויות האינסופיות, ואפילו לא מבחני הרישוי הקשים, ימנעו מהמשוגעים לדבר ללמוד ולעסוק ברפואה. ובכל זאת – מגיע להם יותר.

מעין א., בעל תואר ראשון בביולוגיה ובכלכלה, ניסה להתקבל לפני התואר ללימודי רפואה אך נדחה. זה לא הניח לו, וכיום הוא מנסה להתקבל לתוכנית חדשה של אוניברסיטת סנט גורג' מלונדון שמתנהלת באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין ובמרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. מדובר  בתכנית 4 שנתית משולבת – שנתיים בקפריסין ושנתיים בתל השומר - שעלותה 25,000 יורו לשנה, לא כולל עלויות מחייה. מעיין מספר שהעבודה ככלכלן לא עניינה אותו. הוא עזב אותה ועובד כברמן. מעיין החליט לא לוותר על החלום ולנסות להתקבל לרפואה.

תחום לימודי הרפואה הוא התחום שבו היחס בין מספר המועמדים  למספר המקומות המוצע הוא הגבוה ביותר מבין כל תחומי הלימוד. רק אחד מכל ארבעה מועמדים ללימודי רפואה מתקבל בסופו של דבר, בעוד שבמשפטים עומד היחס על 2.7, במקצועות הפארא רפואיים על 2.3 ובהנדסה ואדריכלות על 1.9. תנאי הקבלה הם הגבוהים ביותר – על המועמד להציג ציון של מעל 750 במבחן הפסיכומטרי ומעל 110 ממוצע משוקלל בבגרות. ואם לא די בכך, מועמדים שעומדים ברף הקבלה יקבלו זימון לסדרה של סימולציות, דינמיקה קבוצתית וראיונות אישיים שיקבעו אם הם מתאימים למסלול הארוך של לימודי הרפואה.

לעומת מקצועות אחרים, שהביקוש להם השתנה בהתאם למצב התעסוקה במשק (למשל המשבר העולמי בענף ההיי טק בתחילת שנות ה-2000, שהביא לירידה של 15% בביקוש למקצועות המחשב), הביקוש לרפואה נשאר יציב עם מגמה של עלייה. כ-2000 מועמדים מנסים להתקבל מידי שנה לאחד מארבעת בתי הספר לרפואה בארץ, רק כ-500 מתקבלים. וזאת, ללא קשר לשביתות הרופאים, דוגמת השביתה של ימים אלה, ולפרסום שכר המתמחים הנמוך. פרסום זה מראה כי עוזרת בית (40 ₪ לשעה), מוכרת  בחנות בגדים (33 ₪ לשעה ) או מנהל חשבונות

(38 ₪ לשעה), – מרוויחים שכר שעה גבוה מזה של רופא מתמחה.

הכסף יגיע

ד"ר עודד גורן, מתמחה בבית החולים תל-השומר, במחלקה הנוירוכירורגית, אומר שהוא אינו נרתע משעות העבודה הארוכות (15 שעות ביום + 7 תורנויות ליליות בחודש) ומתלוש השכר שהוא מקבל בסוף החודש, ממנו עולה בחישוב מהיר שהוא מקבל 20 ₪ לשעה. גורן מונע מאהבת המקצוע ומן העניין הרב שהתחום מזמן. הוא מספר שתחום הרפואה לא היה נגיש לו, עד שסייע לרופאים במרפאה צבאית בבסיס בדרום, בסוף שירותו הצבאי, ומאז דבק בו "חיידק" הרפואה.

כיום, לאחר 7 שנות לימודים ו-3 שנות התמחות הוא אינו מתחרט לרגע על הבחירה בתחום. לדבריו הבעיה אינה בשכר הרופאים אלא בתת תקצוב של מערכת הרפואה הציבורית – בחוסר תקנים של רופאים, במספר קטן של מיטות, ובחוסר תגמול הולם לרופאים הטובים.
נהוג לחשוב שהבעיה היא בפריפריות אבל הפריפריה הגיעה כבר לבית חולים וולפסון בחולון או לבית חולים הלל יפה בחדרה.

ד"ר משה כהן מתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים איכילוב ובמקביל מנהל גם מכינה ללימודי רפואה. לדבריו, בחר במקצוע בגלל האופק המקצועי ובגלל הגיוון שבמקצוע. התחום מאפשר לבחור מבין 40 התמחויות שונות. הציפיות שלו לעזור לאנשים, לפני שיצא ללמוד, התממשו עם הפיכתו לרופא. לדבריו, הכסף הוא לא השיקול המרכזי בבחירת מקצוע הרפואה. בטווח הרחוק גם הוא יגיע.

החלום של רבים ללמוד רפואה לא מרפה את ידיהם של אילו שאינם מצליחים להתקבל בארץ והם מנסים להתקבל ללימודי רפואה בחו"ל. היעדים הפופולריים הם: הונגריה, איטליה, גרמניה, צ'כיה, סלובקיה, פולין, רוסיה ואוקראינה. רוני פריד, בעליה של חברה שנותנת ייעוץ לסטודנטים שיוצאים ללימודי רפואה בהונגריה, אומר שהסטודנטים שיוצאים ללמוד בחו"ל מקריבים לא מעט בדרך להגשמת החלום. במהלך שנות הלימודים הם חווים ניתוק תרבותי וחברתי וגם צריכים להתמודד עם עלויות כלכליות גבוהות – כ 165 אלף דולר לשש שנות לימוד. חלק מהסטודנטים נאלצים ללמוד שפה חדשה - איטלקית או גרמנית.

לדברי פריד, "70% מן המגיעים לייעוץ הם בנים של רופאים מבוססים כלכלית, כאלה שעברו בעצמם את המסלול הקשה. עם דוגמה כזו הבנים מוכנים לעשות את הדרך, אך הם לא יצליחו אם לא יגלו נחישות ותשוקה ללמוד את התחום". 

מבחן רישוי

כשיסיימו את לימודיהם, יהא על הסטודנטים שלמדו בחו"ל ומעוניינים להתמחות בישראל, לעבור מבחן רישוי - מבחן  אחיד בכל תחומי הלימוד ברפואה, שונה מהמבחן שנערך לבוגרי האוניברסיטאות בארץ. עקב תלונות שנשמעו מפי מתמחים, בעיקר כאלה שלמדו באירופה, על הקושי בבחינות של משרד הבריאות, פרסם המשרד את הנתונים שמצביעים על כך שבשנים 2011-2009 ניגשו לבחינה 2,580 סטודנטים, שסיימו את לימודי הרפואה בחו"ל, מהם עברו אותה בהצלחה 1,069 נבחנים, כלומר 41%. את הבחינה האחרונה עברו רק 22% מהם. מי שעברו בשיעורי הצלחה גבוהים היו דווקא הסטודנטים שלמדו בירדן. ללומדים בבולגריה ובמולדובה היה הסיכוי הנמוך ביותר להצליח.

הנתונים אינם מבדילים בין  אוניברסיטה לאוניברסיטה, אלא רק בין המדינות השונות והם מפתיעים: המדינות שבהן שיעור המתמחים שעברו את הבחינה בהצלחה גבוה במיוחד, הן ירדן (88%) הונגריה (73%) וגרמניה (60%). באוניברסיטאות בירדן לומדים בעיקר ערביי ישראל והן מבוססות על המודל הבריטי. מדובר באוניברסיטאות ברמה גבוהה אשר מציבות בפני הסטודנטים סטנדרטים גבוהים. 

שיעורי מעבר נמוכים יותר של בחינות הרישוי נרשמו בקרב בוגרי לימודי רפואה בצ'כיה (50%), מצרים (46%), ובוגרי לימודי רפואה בסלובקיה (37% ). בוגרי לימודי רפואה בסוריה עברו את המבחן בשיעורים דומים  (31%), לבוגרי לימודי רפואה באיטליה (30% ).

חזרה לראש הכתבה	שלח לחבר	הוסף כתבה למועדפים	גירסה להדפסה